מאת: עורך דין רן רייכמן – צוות האתר

ככלל, הערכאה אליה הוגשו התביעות השונות תהיה הערכאה שתוסמך לדון בנושאים שהוגשו בפניה. אך גם אם אחד מבני הזוג הקדים את השני, עדיין חשוב לאבחן על מקרה לגופו ולבדוק האם בכל זאת ניתן להעניק סמכות כלשהי לערכאה המקבילה. לדוגמא, כאשר הבעל מגיש תביעה לבית הדין הרבני, ניתן יהיה לקשור את הנושאים שקשורים למזונות, למשמורת ולרכוש לתביעה זו. לעומת זאת, האישה תצטרך להגיש 3 תביעות נפרדות לביהמ"ש למשפחה בכל אחד מהנושאים.

חשוב לציין כי גם במקרה בו הבעל הקדים והגיש תביעתו לביה"ד, עניין הסמכות אינו גמור ולא נחסמה הדרך בפני האישה. הסיבה לכך היא שעל מנת שביה"ד יקבל סמכות בנושאים השונים, הבעל צריך להוכיח שמניעיו כנים. על ידי הסתייעות בעו"ד לענייני משפחה כמו עורך דין רן רייכמן, בוחנים כל תיק בנפרד ומגבשים עבורו את הפתרון המתאים.

הפוסט עו"ד רן רייכמן: מרוץ הסמכויות והצלת התיקים האבודים הופיע לראשונה ב-עורך דין רן רייכמן.

לדברי עו"ד רן רייכמן, המטרה בהסכם זה היא הגעה לפשרה באופן אחראי ובוגר של שני הצדדים. ההסכם מסדיר את הסוגיות השונות בין השניים ובהן סוגיות רכוש, מזונות, משמורת (אם יש ילדים משותפים) ועוד.

שינוי או ביטול הסכם ממון – עורך דין רן רייכמן

אך מה קורה כאשר נחתם הסכם גירושין ואחד או שני הצדדים מעוניינים לשנותו או לבטלו? ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע זאת:

• דרך ראשונה – גם הגבר וגם האישה מסכימים לבצע שינוי בהסכם או לבטלו. במקרה זה, מבצעים תיקון בכתב ומביאים אותו לאישור של בית המשפט. עו"ד רן רייכמן מדגיש – בלי אישור בית המשפט לא יהיה תוקף לשינוי או לביטול של ההסכם!
• דרה שנייה – ביצוע שינוי או ביטול ללא הסכמה של אחד מהצדדים (ביוזמת צד אחד). הצד היוזם את השינוי או הביטול צריך להוכיח שישנה עילה מוצדקת לבטל או לשנות את החוזה, מתוך חוק החוזים. במקרה שבו אין עילה מספקת ואין הסכמה של הצד השני, הדבר לא יהיה אפשרי.

עו"ד רן רייכמן מדגיש כי חריג לנושא זה הוא עניין מזונות ילדים. גם אם שני הצדדים הסכימו בעבר במסגרת הסכם הגירושין בסוגיה זו, אחד הצדדים תמיד יוכל לעתור לערכאות משפטיות ולבקש לדון בעניין. הקטינים לא כבולים בהסכם בין שני ההורים, גם אם ההורים דאגו לאשרו בבית המשפט. יש צורך לערוך דיון בנושא הקטינים, לבחון את הצרכים שלהם ולפסוק מזונות. כל עוד לא התקיים דיון זה, יוכלו הקטינים להגיש תביעה למזונות שלהם באופן עצמאי, וזאת מבלי להוכיח שינויים מהותיים במצבם.

פעם, היה נהוג שאבות לילדים מוסיפים להסכם הגירושין סעיף פיצוי, שהיה מבטיח למעשה שהקטינים לא יגישו תביעה נגדם. מדובר היה בפיצוי של האם לאב במקרה של תביעה, מה שהרתיע את הקטינים מלהגיש תביעה. סעיף זה, מסביר רן רייכמן, בוטל ואינו נכלל בהסכמי גירושין לאחר קביעת בית המשפט העליון מאמצע שנות ה-90.

הפוסט הסכם גירושין – מתי אפשר לשנות אותו או לבטלו? הופיע לראשונה ב-עורך דין רן רייכמן.