ישנם מצבים שבהם אחד מבני הזוג מעוניין לסיים את החיים המשותפים במסגרת הנישואין. במקרה הטוב, במקום להתנצח בבתי המשפט, ניתן לחתום על הסכם גירושין.
לדברי עו"ד רן רייכמן, המטרה בהסכם זה היא הגעה לפשרה באופן אחראי ובוגר של שני הצדדים. ההסכם מסדיר את הסוגיות השונות בין השניים ובהן סוגיות רכוש, מזונות, משמורת (אם יש ילדים משותפים) ועוד.
אך מה קורה כאשר נחתם הסכם גירושין ואחד או שני הצדדים מעוניינים לשנותו או לבטלו? ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע זאת:
- דרך ראשונה – גם הגבר וגם האישה מסכימים לבצע שינוי בהסכם או לבטלו. במקרה זה, מבצעים תיקון בכתב ומביאים אותו לאישור של בית המשפט. עו"ד רן רייכמן מדגיש – בלי אישור בית המשפט לא יהיה תוקף לשינוי או לביטול של ההסכם!
- דרה שנייה – ביצוע שינוי או ביטול ללא הסכמה של אחד מהצדדים (ביוזמת צד אחד). הצד היוזם את השינוי או הביטול צריך להוכיח שישנה עילה מוצדקת לבטל או לשנות את החוזה, מתוך חוק החוזים. במקרה שבו אין עילה מספקת ואין הסכמה של הצד השני, הדבר לא יהיה אפשרי.
עו"ד רן רייכמן מדגיש כי חריג לנושא זה הוא עניין מזונות ילדים. גם אם שני הצדדים הסכימו בעבר במסגרת הסכם הגירושין בסוגיה זו, אחד הצדדים תמיד יוכל לעתור לערכאות משפטיות ולבקש לדון בעניין. הקטינים לא כבולים בהסכם בין שני ההורים, גם אם ההורים דאגו לאשרו בבית המשפט. יש צורך לערוך דיון בנושא הקטינים, לבחון את הצרכים שלהם ולפסוק מזונות. כל עוד לא התקיים דיון זה, יוכלו הקטינים להגיש תביעה למזונות שלהם באופן עצמאי, וזאת מבלי להוכיח שינויים מהותיים במצבם.
פעם, היה נהוג שאבות לילדים מוסיפים להסכם הגירושין סעיף פיצוי, שהיה מבטיח למעשה שהקטינים לא יגישו תביעה נגדם. מדובר היה בפיצוי של האם לאב במקרה של תביעה, מה שהרתיע את הקטינים מלהגיש תביעה. סעיף זה, מסביר רן רייכמן, בוטל ואינו נכלל בהסכמי גירושין לאחר קביעת בית המשפט העליון מאמצע שנות ה-90.